שאלות נפוצות

דלקי מאובנים הם חלק מרכזי מהבעיה, אך לא הגורם היחיד להתחממות הגלובלית ולמשבר הסביבתי. חקלאות בעלי חיים היא תורמת מובילה של פליטת פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, וגורם מוביל לפגיעה סביבתית חמורה, אובדן מגוון ביולוגי, זיהום, החמצת האוקיינוסים, הכחדת מינים, בזבוז מים וסוגיות בוערות רבות אחרות.

אנחנו צריכים להתמודד עם שני הנושאים בו זמנית אם אנחנו רוצים למנוע את ההשפעות הגרועות ביותר של שינוי האקלים. לדברי מומחה מבקר של IPCC פיטר קרטר ממכון חירום אקלימי, אנחנו צריכים לעשות הכל ואנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו.

כדי לתמוך במאמצים נגד דלקים מאובנים, אנא תמכו באמנת דלק המאובנים.

הסכם פריז הוא ביסודו משא ומתן כמה מקום נשאר באטמוספירה לפחמן לפני שנגיע ל 1.5 מעלות צלזיוס התחממות, אבל אינו מתמקד בייצור. הוא אילם בכל הנוגע לחקלאות בעלי חיים ואין לו את היכולת או הכלים לעצור ולבטל את התפשטותה הבלתי מעורערת. הוא גם מתעלם מגבולות פלנטריים אחרים כגון זיהום מים, החמצת קרקע ואוקיינוסים, אזורים מתים באוקיינוסים, בירוא יערות והכחדת מינים, כולם איומים גדולים על עתיד כוכב הלכת שלנו. לדוגמה, גידול תרנגולות הוא הגורם העיקרי של החמצת הקרקע.

השלב הראשון הוא לבנות קואליציה גלובלית. נתחיל עם אנשים, קבוצות, עסקים וערים הקוראים לשינויים, עד שהלחץ הזה נבנה ברמה הלאומית. זה יוביל להסכמים גלובליים על פתרונות מבוססי תזונה צמחית. בסופו של דבר, האכיפה תגיע ברמה הלאומית, או באמצעות הסכמים דו-צדדיים ומסחריים.

עשה/י את זה שלך! ההסכם הוא לכולם. קודם כל תמכו בהסכם והבטיחו לעזור לאסוף תומכים. לאחר מכן בקרו במרכז הקמפיין שלנו, שם אנו מייצרים כמה שיותר משאבים כדי שתוכלו לקחת אותם ולהוסיף לקמפיינים שלכם.

בין אם את/ה סטודנט/ית, או עובד/ת בקמפיין לקנטינה טבעונית, פוליטיקאי/ת שמצביע/ה נגד סובסידיות חקלאיות לבעלי חיים, או פעיל/ה שעומד/ת מול דחפור ומנסה לעצור יער שמבורא לטובת גידול מזון לבעלי חיים, את/ה יכול/ה לקרוא לממשלה שלך לתמוך באמנת התזונה מהצומח. אם נתאחד בקריאה לפעולה, הקולות שלנו חזקים יותר ויש להם השפעה גדולה יותר.

אמנת התזונה מהצומח משקפת את הדחיפות העומדת בפנינו ותסייע לעצב את השיח. הגישה שלנו מבוססת על מדע, תוך הסתמכות על אזהרות מדעיות של האו"ם, פריצת גבולות ודו"ח IPCC שהודלף על האופן שבו אנו מתקרבים לנקודות מפנה מהר יותר ממה שחשבו בעבר.

אנחנו כאן כדי לומר את האמת על הפתרונות הנדרשים בעשור הזה כדי למנוע את משבר האקלים, באמת שאין זמן להפסיד.

בדרישה הראשונה, שקוראת לא להחמיר את הבעיה, אנחנו צריכים להסתכל על כל מחזור הייצור, אם זה חוות בעלי חיים, בתי מטבחיים, כמו גם בירוא יערות לחוות ומזון לבעלי חיים מבוססי סויה ותירס.

בדרישה השניה, קידום תזונה צמחית, עלינו לבחון את כל כלי החינוך, המדיניות הכלכלית והחקיקתית הקיימים.

בדרישה השלישית, לגבי שיקום, אנחנו צריכים לשתול עצים כדי למשוך את הפחמן מהאטמוספירה אבל אנחנו גם צריכים לשחזר את אדמות הכבול ולהשיב את הטבע מחדש את לאוקיינוסים.

הדו"ח של אוניברסיטת אוקספורד, Grazed and Confused, מראה כי פרות הניזונות מעשב משחררות יותר פליטות גזי חממה מכפי שהן מסוגלות לקזז באמצעות הפרדת פחמן בקרקע. משמעות הדבר היא שבעלי חיים המגודלים על דשא הם תורמים נטו לפליטת גזי חממה וגורם מרכזי למשבר האקלים.
המחברת הראשית של המחקר, ד"ר טארה גארנט, אומרת שגידול פרות שניזונו מעשב "הוא בשום אופן לא פתרון אקלימי. העלייה בייצור ובצריכה של בעלי חיים, ללא קשר למערכת החקלאות ולסוג בעלי החיים, גורמת לשחרור גזי חממה מזיקים ותורמת לשינויים בשימוש בקרקע".

דו"ח זה מוצא כי רעיית בקר אינה מציעה פתרון משמעותי לשינויי האקלים, וניתן היה לרצף פחמן רק בתנאים ספציפיים מאוד, וגם אז הפחמן הנגרר הוא "קטן, מוגבל בזמן, הפיך ועולה באופן משמעותי על פליטת גזי החממה שחיות המרעה האלה מייצרות".